אז הסיט אלוהים ממסלולו דג אחד שהיה כבר בדרכו ללווייתן , כי כידוע כל דג היה שוחה בבוא תורו להיבלע על ידי הלווייתן . הדג בלע את יונה והמשיך לשחות אל הלווייתן . אבל כשהגיעו לשם אמר יונה ללווייתן שבבוא היום הוא עתיד לצלות אותו עבור סעודת הצדיקים בגן העדן וחשף בפניו את אברו עם בריתו של אברהם . הלווייתן נתקף חרדה וברח משם . מכאן ואילך התרווח לו יונה במעי הדג והרגיש שם בנוח . הוא לא נתקף הרהורי חרטה ולא היכה על חטא לפני אלוהים . כל זה הרגיז את אלוהים והוא שלח אליו דגה מעוברת . הדגה אמרה לדג שנשא את יונה שמוטב לו לפלוט אותו אם אינו רוצה להיבלע בעצמו . הדג לקח את האיום ברצינות , פלט את יונה והדגה בלעה אותו . מרגע זה הציקו לו הדגים הקטנים שבמעי הדגה ומיררו את חייו . אז התפלל יונה בדבקות רבה לאל שיחלץ אותו משם , ולא ברור אם חטאיו ייסרו אותו וגרמו לו לחזור אל האלוהים , או שמא הדגים הקטנים דירבנו אותו לכך . בכל אופן הוא קרא אל האל ממעי הדגה , מן המקום שנראה לו כתחתית המציאות , בטן העולם , הוא קרא מחושך וממר , מתהום רבה ומשאול תחתיות . לאחר שלושה ימים הורה האל לדגה לפלוט אותו והיא ירתה את יונה למרחק...
אל הספר