כשקרבו לכנען , הורה אלוהים למשה לשלוח שנים עשר מרגלים לתור את הארץ שאליה הם עומדים לפלוש . נבחרו שנים עשר נציגים משנים עשר השבטים והם נכנסו לארץ וסרקו אותה . בין היתר ראו בה את אחימן , ששי ותלמי הענקים ליד חברון . לבסוף כרתו זמורה ואשכול ענבים בנחל אשכול ושבו אחרי ארבעים יום . בשובם סיפרו למשה שהארץ זבת חלב ודבש , דשנה ופורייה , אבל גם לא הסתירו ממנו ומן העם שערי הארץ בצורות , העם השוכן בה עז וחזק ושאף ענקים חיים בה . הם מסרו גם את הערכתם המודיעינית , שכיבוש הארץ ביחסי הכוחות הנוכחיים אינו אפשרי . העם שהאזין לדברים התמלא מורך רוח , אבל כלב בן יפונה משבט יהודה היסה אותם , חלק על הערכת שאר המרגלים - אם כי לא על הנתונים שמסרו - ואמר שאפשר בהחלט לנצח את יושבי הארץ . הערכתו המנוגדת הסתמכה על נתון אחד נוסף שהיה הרבה פחות מוצק באוזני המאזינים ( וממילא לא היה רלוונטי למשימה המודיעינית שאליה נשלחו המרגלים ) - שאלוהים יילחם לצידם ויכריע את המערכה לטובתם . טיעון זה הרתיח את העם עד כדי כך שהם ביקשו לסקול את כלב בן יפונה ואת יהושע בן נון שהצטרף אליו . כשראה זאת אלוהים הציע למשה שוב את שכבר הציע לו...
אל הספר