מים סוף הלכו בני ישראל במדבר שלושה ימים ולא מצאו מים . כשהגיעו לבסוף למקווה מים היו המים מרים . בצימאונם ובתיסכולם ובפרורם מפני הבאות צעקו אל משה , והוא הפנה את הצעקות אל אלוהים , שהראה לו ענף כלשהו בקרבת מקום . משה זרק את הענף אל המים והמים נמתקו . כך היה משה לראשון המתפילים . משם הלכו לאילים ומצאו נווה מדבר . משם המשיכו למדבר סין . הצידה בצקלוניהם נאכלה עד תום והם התחילו לרעוב . אז פנו בטרוניה אל משה ואל אהרון ושאלו למה עקרו אותם מסירי הבשר הגדושים במצרים להמיתם ברעב במדבר הזה שאין לו קץ ואין לו תכלה . בעוד הם מתלוננים נראה אלוהים לעיניהם בתוך ענן ומשה אמר להם שיפנו את התלונות אליו , כי הוא שהוציאם ממצרים למדבר . אלוהים פתר את בעיית הלוגיסטיקה של כל המחנה העצום בכך שלעת ערב המטיר עליהם שלווים ולעת שחר המטיר עליהם מין כפור דק שהזכיר במשהו לחם . טעמו היה כצפיחית בדבש בפי הנוודים היגעים , והוא נקרא בפיהם מן . מן המן והשליו הם ניזונו בארבעים שנות נדודיהם במדבר . ממדבר סין נסעו לרפידים . שם צמאו שוב למים ושוב צעקו למשה . הוא האשים אותם בהיעדר אמונה אבל פנה אל האל בתלונה . אלוהים מצידו הור...
אל הספר