קבורה

כשחש יעקב שמותו קרב זימן אליו את יוסף לארץ גושן , הניח את ידו של יוסף על אברו והשביע אותו שלא יקבור אותו בארץ גושן , אלא ישיב את עצמותיו לכנען . ממש לפני מותו בירך את מנשה ואפרים בניו של יוסף . כמו שיצחק אביו היה עיוור בברכו אותו , גם יעקב כבר היה עיוור כשבירך את בני יוסף . אבל לא בהכרח בשל עיוורונו החליט לשכל את ידיו בברכו אותם , הניח דווקא את יד ימין על ראשו של אפרים הצעיר , והעניק לו את הבכורה , כמו שיצחק העניק לו עצמו את הבכורה , אותה לקח בכחש וברמייה מעשיו אחיו . אחר כך בירך יעקב את שנים עשר בניו , גווע ומת . יוסף ציווה על החונטים המצרים לחנוט אותו , ובתום ימי האבל עלה בראש מחנה גדול לכנען וקבר את אביו במערת המכפלה . אחרי המסע לכנען חזר יוסף למשול במצרים ואחיו חזרו לארץ גושן . לפני מותו ציווה יוסף את בני ישראל להעלות את עצמותיו חזרה לכנען . אבל לעת עתה נשאר ארונו במצרים . ביבליוגרפיה חלקית בראשית לז מט ; צוואות השבטים , צוואת גד א ; צוואת זבולון ב ; שבת נה ; סוטה לו ; בראשית רבא פד , פז ; תנחומא וישב ; פרקי דרבי אליעזר לח ; קול מבשר , חלק א , פרשת מקץ .  אל הספר
מפה : מיפוי והוצאה לאור