באותן שנים , בכנען , הוסיפו קורות אחיו של יוסף להתגלגל . יום אחד ראה ראובן את בלהה , שהיתה שפחת רחל ופילגש יעקב , רוחצת בנחל , והוצף תאווה מייסרת אליה . לילה אחד השתכרה בלהה ונרדמה באוהל , שתויה ועירומה . וראובן התגנב ליצועה ושכב איתה . היחיד שהתבונן במעשה בעיון מדוקדק היה אלוהים , שהביא על ראובן עקב כך שבעה חודשי מחלת מין ממארת . לבסוף התוודה ראובן על המעשה בפני יעקב וגזר על עצמו שבע שנות התנזרות מיין , בשר , מעדנים , מגדנות ועינוגים שונים . אבל יש שגונב לאוזנם שאחרי כל זה פיתה ראובן גם את זלפה . יהודה נשא אישה כנענית והיא ילדה לו שלושה בנים : ער , אונן ושלה . את ער חיתן יהודה עם אישה בשם תמר . כעבור זמן מת ער ויהודה דרש מאונן בנו השני לשכב עם תמר ולהעמיד לרשותה את זרעו כדי להמשיך את אחיו הבכור . אלא שאונן לא רצה לעשות זאת כי רצה להפיק מזרעו צאצאים לו לעצמו ולא לאחיו המת . לכן בכל פעם שהיה שוכב עם תמר היה גומר בחוץ . אלוהים לא אהב זאת והמית גם אותו . ובכן , אמר יהודה לתמר , שבי כאלמנה וחכי עד שיגדל שלה , בני השלישי . תמר צייתה והלכה לגור בבית אביה בתמנתה . השנים חלפו , שלה בגר , אבל י...
אל הספר