יוסף , בנה הבכור של רחל , היה הבן האהוב ביותר על יעקב , שעשה לו כתונת פסים מיוחדת ויחידה במינה . אחיו קינאו בו ושנאו אותו בשל כך . הם גם לעגו לו משום שסיגל לעצמו הליכות נשים : היה מושח עיניו בכחל , מעצב את תלתליו כנערה ומעכס בראוותנות . גם מנהגו להדליף לאביו על מעשי אחיו לא הוסיף לו פופולריות . פעם סיפר לו שבני לאה נוהים אחר בנות הכנענים . פעם סיפר לאחיו שחלם כי הם מאלמים אלומות בשדה , ואלומותיהם משתחוות לאלומתו . בהמשך חלם גם שהשמש והירח משתחווים לו . החלומות הללו לא שיפרו את מעמדו בקרב אחיו וגם יעקב גער בו על הרהורי הגדולה שהוא מטפח . יום אחד שלח יעקב את יוסף לדרוש בשלום אחיו שרעו את הצאן ליד שכם . הוא מצא אותם בדותן . כשראו אותו מתקרב חשבו שאולי הגיע הזמן להרוג את בעל החלומות המתנשא והגנדרן , אבל ראובן הבכור התנגד לכך . לבסוף הגיעו לפשרה : הם הפשיטו את יוסף מכתונת הפסים מנקרת העיניים , השליכו אותו עירום לבור ריק ממים אבל שורץ נחשים ועקרבים וישבו לאכול . רק ראובן לא ישב איתם אלא הלך להתבודד לאיזה זמן . נראה שלא היה שלם עם כל העניין . בעודם אוכלים עברה לידם אורחת גמלים של סוחרים ישמעא...
אל הספר