אחר כך הגיעה אל אלוהים זעקתם של הסובלים והמעונים בסדום והוא ירד לראות אם באמת מדובר בעיר חוטאת שאין לה תקנה . הוא גילה שבעיר הטובלת בעיינות ובכרי דשא ומרעה דשנים נהוגים כל מיני מנהגים מרושעים . למשל , היתה לסדומיים מיטה שבה השכיבו כל זר שהגיע העירה : אם האדם היה ארוך מן המיטה , היו דוחסים את ראשו כלפי מטה ואת רגליו דוחקים כלפי מעלה על מנת לקצרו , ואם היה קצר ממנה , היו שלושה סדומיים אוחזים ברגליו ושלושה בראשו ובזרועותיו ומותחים אותו כדי להאריכו . לעניים היו נותנים דינרים שהיו כותבים עליהם את שמותיהם אבל לא היו נותנים להם אוכל , וכשהעני מת לבסוף מרעב היה כל אחד לוקח ממנו את הדינר ששמו כתוב עליו . כשהפרה אישה אחת את הכלל הזה ונתנה לעני אוכל , הפשיטו אותה , מרחו אותה בדבש , העמידו אותה עירומה על החומה והתבוננו בעניין כיצד הדבורים עוקצות אותה למוות . אחת לשנה היו עורכים מישתה וכטוב ליבם ביין היה כל איש מתעלם עם אשת חברו או עם בתו הבתולה של שכנו . ארבעה ימים היתה נמשכת ההילולה , כולם שכבו עם כולם על נאות הדשא ובחוצות העיר ואיש לא ידע אשמה או חרטה . לאלוהים זה הספיק והוא חרץ את דינה של העיר ...
אל הספר