לאחר שגורש מגן העדן היה אדם מובדל ומבודד , חי בשיכחה , במין ומן ביניים שאול , הווה מתמשך , קליל , ריקני ונטול משמעות , ושכב עם שדות לרוב . אחר כך זע בו משהו והוא מצא שוב את חווה . הם הקימו להם אוהל , ישבו בו שבעה ימים והתאבלו , עד שהתחיל הרעב להציק להם . אז יצאו לבקש מזון . אדם עבר הרים , בקעות ונהרות וביקש מזון כמו זה שהיה לו בגן העדן , אבל לא מצא . ברוב יאושר , הציעה לו חווה שיהרוג אותה , אולי אז , כשיהיה לבד , ירחם עליו האל וישיבו לגן . אבל הוא דחה את עצתה ברוגז והם הוסיפו לחפש מזון עוד תשעה ימים ולא מצאו דבר . בשלב זה הציע אדם שיעשו תשובה ויקבלו על עצמם סיגופים מרצון , אלא שהוא ידע שהאישה לא תוכל לעמוד בסיגופים כאלה . לכן הציע שהוא לבד יסתגף והיא תקבל עליה עינוי שהוא כפי מידת כוחה - תעמוד בחידקל שלושים ושבעה יום על אבן אחת , כשהמים מגיעים עד צווארה . הוא עצמו נעמד למשך ארבעים יום , תחילה במי הגיחון ואחר כך במי הירדן , ללא מאכל ומשקה . הוא השביע את מי הירדן שיצערוהו ויביאו עליו את כל היצורים החיים במים לייסרו . ואכן , כל שוכני הירדן סבו עליו , אבל אז קפאו מי הירדן סביבו ודבר לא זרם ...
אל הספר