כשנוצר גן העדן עדיין לא היה גיהינום בנמצא . משהתחילו בני האדם למות הם הלכו אל השאול , אבל איש מהם לא חזר לספר איך בדיוק הם מעבירים שם את זמנם , שהיה מצוי בשפע . השאול היתה מין שלוחה של החושך הקדמוני שריחף על פני תהום לפני הבריאה . משם בא גם החושך שירד על מצרים בתקופת עשר המכות . בהמשך העלו הכנענים קורבנות בעלי חיים וקורבנות אדם למולך , אל האש , שדמותו כדמות עגל עשוי נחושת קלל . המולך עמד על שתי רגליו האחוריות ואת שתי רגליו הקדמיות שלח לפנים . גופו היה חלול כולו וממצחו יצאו שבע קרניים חלולות . האש שהובערה תחתיו בערה בתוך גופו ועשנה היתמר דרך קרניו . סביבו עמדו שבעה מזבחות וליד כל מזבח עמד כוהן לבוש ארגמן ועטוי מצחת זהב . סביב עמדו המזמרים והמנגנים וסביבם ההמון המריע . את הנערים שהובאו קורבן היו רוחצים ומטהרים והכוהן היה מניחם על רגליו הקדמיות של העגל שנחושתו האדימה מלהב הכבשן . כל זאת עשו בגיא בן הינום שמימין להר המשחית , ליד יבוס , שתהיה לימים ירושלם , עיר דוד , ירושלים . בעקבות הכנענים עשו זאת גם כמה ממלכי ישראל . עם הזמן פסקה עבודת הקורבנות בגיא בן הינום , אבל האש הוסיפה לעלות משם , ...
אל הספר