ברבות הזמנים , לאחר שהאדם התרחק מגן העדן , התרחק גם גן העדן מן האדם וטיפס למעלה , אל הרקיע , ולא ניתן היה עוד למצוא אותו בעולם הזה . הוא הפך לעולם עליון שנשמותיהם של אלו שזכו לכך עולות אליו לאחר מותם . יש שראו שם רק צדיקים , יש שראו שם תלמידי חכמים , ויש שאמרו שכל ישראל עתידים להגיע לשם , ומיד סייגו זאת ואמרו שזה לא חל על מכחישי תחיית המתים , על הכופרים במקורה השמימי של התורה ובכלל על אפיקורסים . סביב הגן הוצבו שלוש חומות של אש , זו לפנים מזו : החיצונית של אש שחורה נראית ונעלמת חליפות ; האמצעית של אש ירוקה ואדומה וממונה עליה המלאך פניאל ; הפנימית עשויה אור שמתחלפים בו כל הגוונים ואין אפשרות לבן תמותה להישאר בחיים לאחר שראה אותה . בין החומה הראשונה לשנייה השתרעה כיכר רחבת ידיים בה המתינו הנשמות שכבר קיבלו את עונשן ונטהרו בנהר דינור שכולו אש , ואלה ששבו אל האל זמן קצר לפני מותם ולא הספיקו לעשות צדקה וחסד . על כל אלה פיקח המלאך נהריאל . גם בין החומה השנייה לשלישית השתרעה כיכר שבה המתינו נשמות הבינוניים . כיכר זו היתה גדולה שבעתיים מן הראשונה , שכן רוב רובנו בינוניים . מן החומה הפנימית והל...
אל הספר