אחרי החתונה שבו אל חייהם הנעימים והקלילים . יום אחד יצא אדם לטייל במרחבי הגן וסמאל בא אל חווה עם בנו וביקש ממנה להשגיח על בנו עד שיחזור מעיסוקיו . זו היתר , השמרטפות הראשונה בהיסטוריה והיא נגמרה רע . הילד התחיל לבכות ולצעוק וחווה לא הצליחה להרגיע אותו . כשחזר אדם ניסה גם הוא להרגיע אותו ולא הצליח . לבסוף פקעה סבלנותו , הוא הנחית על הילד מכה והילד מת במקום . אבל גווייתו הוסיפה לפרכס ולצעוק . אדם ביתר אותה לנתחים והנתחים הוסיפו לפרפר ולהרעיש . לבסוף בישל אדם את הנתחים ואכל אותם עם חווה אישתו . בעודם אוכלים בא סמאל לחפש את הילד שהשאיר להם למשמרת . הם בלעו במהירות את שארית הבשר וניסו לומר שאינם יודעים על איזה ילד הוא מדבר , אבל הניסיון הפתטי הזה לא הצליח . בעוד הם מתפתלים וכושלים בלשונם בקע קול הילד השחוט מתוך גופם ומתוך דם ליבם ואמר : נכנסתי עמוק אל תוך ליבם של אדם וחווה ולא אצא מליבם ומליבות בניהם ובני בניהם עד דור אחרון . ייתכן שמעשה זה הוא שעורר את סמאל להכשיל את אדם וחווה ולהביא לגירושם מן הגן .
אל הספר