ועדיין היתה הארץ ריקה . אז פיזר אלוהים שרצים , זרע את השמים עופות וציפורים שאותם יצר ממי ביצות עכורים , ואת הים מילא דגים , שאותם יצר ממי הים עצמם . וכבר ירד הערב על היום החמישי . ועדיין היה הכל רחב , ריק ונושם . אז מילא אלוהים את הארץ רמשים והעמיד עליה חיות ובהמות . אחר כך גבר עליו יצר ההרפתקנות - ואולי היתה זו בדידותו שעדיין לא נמצא לה מענה - או שמא ביקש החוש התיאטרלי שלו להעצים את הדרמה - והוא החליט לברוא אדם שיהיה דומה לו עצמו , שיהיה לו הכוח לשלוט בכל שאר היצורים . אמנם התורה , שכבר היתה חקוקה על זרועו באש שחורה על גבי אש לבנה , יעצה שלא לעשות זאת . היא אמרה שהיצור שעתיד להיקרא אדם יהיה קצר ימים , שבע רוגז ותיסכולים , עם פוטנציאל לחטוא ולשבש את כל שנברא כבר . אבל אלוהים לא שמע בקולה והתחיל לקבוץ עפר . הוא נזקק לעפר משום שהיה ברור לו שאת האדם חייבת ללדת הארץ , הארץ שהיא לבדה היתה מסוגלת להרות יצורים חיים מן האש , המים , האוויר והחשיכה שהתערבבו ברחמה . בתחילה אסף אלוהים עפר ממקום אחד בגן העדן , הוסיף עליו עפר מהר המוריד ,. ממקום בית המקדש , ושלח את המלאך גבריאל לקבוץ עוד עפר מארבע כ...
אל הספר