שנים לאחר מכן צמח העם והתרבה כעם של עבדים בארץ האחת שאותה ידעו - מצרים . ברבות הזמנים נודע לרבי חיים ויטאל שלארץ ישראל צורת אדם , אדם שהוא גם זכר וגם נקבה , כמו האדם העליון שברקיע , שהוא אלוהים עצמו . אלא שהחלק הנשי בארץ ישראל , כתב רבי חיים ויטאל בקולמוס רועד , אינו בתוכה אלא בסמוך לה , במצרים . מצרים היא ערוות הארץ ואליה זורם השפע הזכרי להפרות ולהרוות אותה . לכן ירדו יעקב ובניו למצרים , לארץ גושן הדשנה , לשבור שבר , וצדק יוסף כשהאשים את אחיו בכך שבאו לראות את ערוות הארץ . לא רק לראות אותה באו , אלא גם לרוות ממנה . ואכן מצרים היתה זבת חלב ודבש וארץ הבחירה היתה חרבה . מצרים היתה הארץ השנייה . לימים כבר לא הכירו ארץ אחרת . עד שבא משה , נסיך מצרי מחצר המלך , הכריז שהוא דובר בשם אל שאותו לא ידעו , והפיח חיים בסיפורים הנושבים ההם . אז קמה הארץ לנגד עיניהם הספקניות כמומיה מדברית מוזרה , ספק חיה ספק מתה . לבסוף גברו הסיפורים על המציאות והם יצאו מביתם למסע ארוך במדבר . המדבר היה הארץ השלישית . במהלכם במדבר התבהקה כנען , 'כמיראז כחזיון תעתועים רועד על קו האופק הנמס מחום . משה חזר והבטיח להם או...
אל הספר