שנים לא רבות מאז נמלט מנדלי לעליית הגג חזה נתן אלתרמן חיזיון אחר בתכלית : השקט היה השקט ההוא , של סיני , כאשר שור לא געה וציפור לא צייצה . האודם והעשן היו האודם והעשן ההם , של סיני , וכאז כן עתה עמדה האומה קרועת לב אך נושמת לקראת הנם האחד שאין שני לו . אבל במקום קולו של אלוהים שהתדרדר אז מן ההר יצאו לקראת האומה רק נערה ונער ונפלו לרגליה עוטפי צל . והיא אפילו לא הכירה אותם . הם אלה שאודותם סיפר אלתרמן כי "אמתם לא היתה להם אם , י V T T : T T T \ לא ; ךעה בצאתם לדךןל " . הם ישבו סביב המדורה בליל ניסן , מתבוננים באש הנעה ברוח ושותקים . לא י 1 תר , אף בכתב האמה הע 7 ןש א 1 תרלילה נרוךת עלי לות שוב חגה האש ברוח , שוב בניסן , שוב נחרתו הדברים על לוח . אבל הנס היה חדש ואחר , הלוחות היו חדשים , הכתב היה חדש ושונה ובני אדם כתבו אותו . התורה היתה חדשה , אחרת , והאב הקדמון , המדברי , לא נראה בשום מקום . ביבליוגרפיה חלקית שמות , פרקים יט מ ; עמוס ג ; אבות א ; גיטין ס ; עבודה זרה ב ; שבת מט , פח ; מנחות כט ; בבא בתרא יב ; בבא מציעא נט , פו ; ערובין יג ; סנהדרין צט ; ספרא בחוקותי , פרק ח , קיב ; בראש...
אל הספר