היו שאמרו שעולם הסיטרא ארורא נוצר כשעשן של זעם ואש אדומה התפרץ מן האגף השמאלי של האלוהות , מאגף מידת הדין המחמירה והשופטת , עשן דחוס שנדחס ונדחס ואש אדומה שהתלהטה עוד ועוד עד שהיו לאש שחורה וחשוכה . לסירוגין הופיע בתוך האש ההיא השר קצפיאל , אבל לבסוף הגיחו מתוכה דמויותיהם של סמאל ולילית , מתאבכים כזוג נאהבים שבשרם היוקד אש אפילה ותאוותם חגיגה טהורה של זימה רעה ומשוננת , הוא צל , היא מוות , ואהבהביהם ביקוד השחור צלמוות , מטס אפל של רוע לוהט ונוטף עלטה בוערת . אבל בחוגי המקובלים הקסטיליאניים , בשעות ההזויות של הלילה , נלחש עוד סיפור אחד : בעורקי האלוהות הצטבר דם רע , רעיל , והאלוהות , חרדה מפני הרוע שהיא עצמה מייצרת , ביקשה לנקז אותו אל מחוץ לגופה . היא הפרישה את הרוע אל מחוץ לעולמה והוא הצטבר ותסס באזורי ההפקר של כל העולמות המתהווים . והיו אחרים שסיפרו סיפור אחר , עתיק ועיקש : לפני שנאצל העולם האלוהי התקיימו אצילויות אחרות . אלא שהן לא האריכו ימים , כי לא היו מאוזנות בין מידת החסד למידת הדין . אלה היו אצילויות של דין קשה בלבד ולכן נחרבו . העולמות האלוהיים הפראיים והלוהטים ההם נקראו גם מ...
אל הספר