כמו השדים התקשה גם סמאל לעמוד בפני כוחם של אלה שהיו קשורים קשר הדוק לתורה או לאל עצמו , או שהיו בעלי עוצמה פנימית וכריזמה . אחד המיפגשים הקשים הללו התרחש בינו לבין משה : אלוהים שלח אליו את סמאל - במסגרת תפקידו כמלאך המוות - לקחת ממנו את נשמתו . כשהתקרב מלאך המוות אל משה נעמד משה מולו וקומתו הכפופה כמו התנשאה עד השמים האטומים והקודרים . הוא דיבר בשקט אבל קולו החריש את אוזניו של מלאך המוות : במקום שאני יושב אין לך אפילו רשות לעמוד , אמר לו ; אני שקיבלתי תורה מתוך שלהבות אש קודש , שנכנסתי לארמון מלך מלכי המלכים והסרתי כתר תורה מראשו , שעשיתי אותות ומופתים במצרים והוצאתי את שישים ריבוא בני ישראל לנגד עיניו המשתאות של פרעה , שקרעתי את הים ונלחמתי במלאכים וניצחתי , מי אתה שתבוא לקחת את נשמתי ? מלאך המוות חש שכוחותיו עוזבים אותו והסתלק משם . אחר כך חזר ולא מצא אותו עוד , כי אלוהים עצמו אספו אליו . אבל יודעי ח"ן ידעו לספר סיפור אחר : כשנחתם דינו של משה למות צייר מעגל קטן , ישב בתוכו ואמר שלא יזוז משם עד שתתבטל הגזירה . אחר כך התעטף בשק והתפלש באפר ועמד בתפילה ובתחנונים לאל להעביר את רוע הגזירה...
אל הספר