בבית הכיסא נהגו להסתופף שדים משדים שונים , אבל במיוחד הרבה לשכון שם שד מיוחד שנקרא שד בית הכיסא . כאשר היה אחד החכמים פוגש לא עלינו את השד ההוא בעת שהייתו הבלתי נמנעת בבית הכיסא , היה מתעשת , אוזר בעוז חלציו ומסנן בפרצופו הנדהם של השד את הלחש הבא : "על ראשו של האריה ובלועה של הלביאה מצאנו את השד הקרוי בר שיריקא פנדא , בערוגת הכרישים הפלתיו ובלוע החמור הכיתיו " . אז היה שד בית הכיסא שב ומצטנף אחר כבוד בחור ממנו הגיח . גם על המיטה לא שכחו חכמינו את השדים והקפידו לקרוא קריאת שמע בדבקות יתרה , סגולה להרחקת המזיקים . הם גם הקפידו להשאיר את החלל שתחת המיטה פנוי ונקי , ושלא להניח למראשותיהם נעליים או מכנסיים וכל חפץ מברזל . סגולות נוספות להרחקת המזיקים היו שם שדי החקוק על המזוזה ואמירת שיר של פגעים מספר תהילים . הסגולות הללו היו נחוצות ביותר , שכן השדים כמדומה היו מצויים בכל . כך ברור היה לתלמידי החכמים ששתי נשים היושבות בדרך משני צידי השביל ומכוונות פניהן זו אל זו עסוקות בכשפים , מזמנות שדות , ואולי אף הן עצמן שדות , שכן כיצד עוד יכולה להתפרש מין התנהלות אינטימית שכזו בין שתי נשים ? ובכן בשו...
אל הספר