אבל יש אומרים שכל זה - בלימת התהום והדברתה , טבח יצורי בראשית ודיכויים - לא הועיל : העולם נשאר תוהו ובוהו עד מתן תורה . רק אז , באמצעות התורה , הצליח אלוהים להשתכן על הארץ ובלבבות בני האדם , אבל אז עשו ישראל את העגל , כאילו ביקשו לחזור אל שור הבר , אל יצורי בראשית שנדחקו מן העולם , ואלוהים חזר והסתגר בשמיו והעולם חזר לתוהו . רק כשבנו לו משכן ומאוחר יותר בית , נתרצה וירד שוב , וכשחרב הבית שב העולם לתוהו . התהום לא התמוגגה בבריאה וגם לא לאחר מכן . היא רק נדחקה הצידה , נכלאה תחת הארץ ותחת רוח אלוהים . אבל הארץ שכיסתה עליה נותרה דקיקה ופריכה ורוח אלוהים נוחה להסתלק , וכך התהום רוחשת כל הזמן תחתינו , כוססת את הקרקע שרגלינו ניצבות עליה בחשש , גוהרת עלינו בימים ובלילות . בימי המקובלים שבה והופיעה התהום , לא במעמקים של אפילה מתוקה , אלא כתועפות טינופת , זוהמה וטומאה . התהום פרצה ושטפה והתנהלה בכל . בכל אשר פנו המקובלים ראו סביבם זוהמה וחושך סמיך ומצחין .
אל הספר