ללווייתן היו מלתעות ענק , פיו ירק אש ולהבה , מנחיריו פרץ עשן ומעיניו ניתז סילון עז של אור . הוא שוטט על כל הימים , מותיר אחריו נתיב זוהר , או ששחה במצולות והרתיחן כקיטור . שום כלי נשק לא יכול לו וגם שוכני מרום פחדו ממנו . יש אומרים שהיו ללווייתן הרבה ראשים או שהיו שני לווייתנים שנקראו נחש בריח ונחש עקלתון . היו לו עיניים כמספר ימות השנה וקשקשים שהאפילו בזוהרם על השמש עצמה . לעיתים היתה נקבת הלווייתן אוחזת את זנבה בשיניה ומקיפה את האוקיינוס ואת העולם כולו כעקלתון . אלוהים פחד מכוחם המשותף של הלווייתן ובת זוגו ולכן הרג את הנקבה , בין היתר משום שחשב שאין זה נאה להרוג את הזכר ולהשאיר את הנקבה להשתעשע בה , דווקא משום שהיתה כה גדולה וחלקלקה ודשנה . את הזכר תפס בחכה , העלה אותו מן המצולות , אסר את לשונו בחבל , תחב קנה לנחיריו ונקב את לחיו בחוח . אחר כך סירס אותו ואילף אותו באמצעות המלאך יהואל שהתמנה לתפקיד זה . לאחר שאילף אותו הניח לו למשול בכל יצורי הים מכיסא מלכות על סלע נישא מתחת למים . האל עצמו נהג לרדת להשתעשע עם הלווייתן במרחבי הים במשך שלוש שעות ביום . אחרים מספרים שהוא לא איפשר לו למש...
אל הספר