בראשית היתה התהום . והיו ימים ונהרות ומקווי מים . העולם כולו היה חושך מתוק ובוץ שמנוני ומעמקים בתוך מעמקים , עד עומקים שבהם לא ניתן היה להבחין בשום קו מיתאר והכל היה עיסה ראשיתית , קדמונית . ובמעמקים שכשכו יצורי התהום והחושך - לווייתן ותנינים ונחש עקלתון ונחש בריח . מתחת למים ובמקומות הראשונים שבהם התחילה להסתמן מעין יבשה שררו ענקים קדמונים - האימים והרפאים והזוזים - ויצורים אדירי כוח כמו שור הבר , הראם והזיז משלו בהרים ובנאות המרעה ובמרחב הרקיע הפעור מעל התהום . אלוהים עוד לא נראה בשום מקום וכשהגיע מאוחר יותר התחיל להילחם בכולם , לרמוס , לבתק ולבקע , מתוך דחף פראי להשליט את עצמו ואת בריאתו על כל הדברים .
אל הספר