גם כנגד האלות יצא אלוהים להילחם , אבל כאן לא אצה לו דרכו . תחילה , לאחר שתפס את מקומו של אל על כיסא הכבוד , ואפילו אימץ לו בתחילה את דמות השור שלו , לא נישל את האשרה , אישתו , אלא דווקא נשא אותה לאישה והשאיר אותה על כנה כמלכת השמים . לעיתים עלתה גם העשתורת , היא אישתר , היא אסתר , והופיעה כמלכת השמים , שופעת אור קסום מכוכב נוגה . לעיתים גם פלירטט אלוהים עם האלה ענת , הלוחמת הנחשקת , החמקמקה . אבל יותר מכל דבק באשרה , אף שרקם מזימות לנישולה . לא קל היה לסלק את האשרה ממקומה . היא היתה אדירת כוח ושלטה בבני האדם ובחיות הטרף ; היתה מקור החיים , המים והעצים ; שורשיה היו נעוצים באדמה וצמרת שערה הפרוש נשקה לשמים ; שרכיה הצלו על ירכיה ועל הארץ כולה ; אזוב מתוק פשט ממנה , מרכך את הסלעים ומענג את העפר . לעיתים חלפה בארץ עירומה ומרהיבה , עומדת זקופה על גב אריה דוהר , צולחת את המרחב מנחל מצרים ועד הנהר הגדול , מים הפיניקים עד ערבות מואב . לעיתים הופיעה מעוטרת שיבולים , עלוות פרי או דגי ים . קשה היה לסלק אותה כי נאמנות הנשים היתה נתונה לה ללא סייג . הן היו עובדות אותה ולשות לה עוגיות בצורת ואגינה . ...
אל הספר