סטטוס קוו זה הופר כשהופיע יהוה , האל העברי , המדברי . הוא בא ממזרח קדם , ממדבריות צין , פארן , תימן ואדום , מחרחר רוח חמסינים חמה על בוסתני כנען . האל הזה הכריז מלחמה על כל אלי כנען . תחילה יצא להילחם בגברים שבהם , בעל חצור ובעל כמוש , בעל זבוב , בעל פעור , מילכום , אפילו את אל עצמו , אבי אלי כנען , נישל מן השמים ולקח את שמו . היתה זו מלחמה שנמשכה מאות שנים . יהוה נלחם בשמים ובים ובתהומות אין חקר , ונביאיו נלחמו על פני האדמה . מלחמתם היתה קשה ועיקשת , אבל עד חורבן בית המקדש הראשון עוד הוסיפו ישראל לעבוד את אלי כנען שצמחו מתוך הארץ הזאת , מתוך הריה ונחליה , שהיו ארוגים בלילותיה , משורגים בחורש שלה ושרויים בטל השחר של עמקיה הנסתרים . האל המדברי נלחם בם מלחמת התשה , מלחמה אזורית שלא חרגה מגבולות כנען ; הוא נמנע בדרך כלל מקריאת תגר על אלוהי אשור ובבל ומצרים אדירי הכוח , וגם בדגון , אלוהי פלישתים השאנן , שלרשותו עמדו רכב ברזל וצבא נחוש ומיומן , כמעט שלא נגע . אבל עם הזמן קרה לאל המדברי משהו מוזר : למרות ששלוחיו עלי אדמות לא השיגו הישגים צבאיים מרשימים , הוא סיגל לעצמו רטוריקה של ניצחון חובק...
אל הספר