את תחומי העיסוק שלו צמצם בעיקר לשאלות של הלכה , דווקא כשחלק גדול מהן הפכו פחות ופחות רלוונטיות במציאות ההיסטורית של העם היהודי , שלא לדבר על יתר האנושות . לעיתים נדמה היה שהוא מוותר לחלוטין על העולם , על האנושות , על ההיסטוריה , ושוקע אל תוך עלעול בסוגיות תמוהות כמו דקדוקי עניות של טומאה וטוהרה , מאכלות מותרים ואסורים , אפר פרה אדומה והלכות נזירות . היה משהו מתריס , מתסכל ומדכא באוטיזם מרצון הזה של אלוהים . עם התמעטות הנוכחות האלוהית השתנה גם האל עצמו . בשנים שלאחר תקופת המשנה והתלמוד הוא הפך פחות מוחשי , פחות מורגש , פחות אנושי . אלה שדיברו עליו או בשמו ידעו לספר שהוא אינו דומה כלל לדבר מה אנושי או טבעי , שכבר אין לו ידיים הנוטות על הים ורגליים רומסות אויבים ועובדי אלילים . לעיתים נדמה היה שהוא עדיין מושל בעולם מרחוק , באמצעות דין ומשפט ובאמצעות רחמים וחסד , אבל הוא הלך והתפשט מכל תכונותיו וצורותיו , הלך ונהיה חידתי וסתום , גבוה מכל גבוה , עד שלא ניתן עוד לתארו אלא כמין ישות לא ישות , דקה מן האוויר , נוכחת נעדרת , נטולת צורה וגוף , מצויה לא מצויה במקום לא מקום ובזמךלא זמן . כך , לאורך...
אל הספר