בתקופת המשנה והתלמוד הפך אלוהים מעט יותר אנושי וחביב . עדיין התהלכו שמועות על אי אלה נפלאות שחולל בעבר הרחוק בידיו ובאצבעותיו האדירות , כמו זריעת מהומה במחנה המצרים על הים וזריעת מגיפה וצלמוות במחנה סנחריב הצר על ירושלים , ועדיין היו לו כמה מופעים מתוך האש והאור . במיוחד הופיע בחזיונות עתירי אש והדר לבעלי ספרות ההיכלות שהיו שקועים בשוטטות בין העולמות העליונים בראשית האלף הראשון לספירה , ואף תיארו בספריהם את מפגשיהם עם מלאכים ושומרי רקיעים . הם , שהעפילו בדי עמל אל ההיכלות העליונים , עברו בין עמודי להטים , עמודי זיקים , עמודי ברקים , עמודי אישים ועמודי להבים , תימרנו בין שמונת אלפים שבע מאות שישים ושישה שערי ברקים , עברו בין מאות מאורות , הוקפו במלאכי שרת חמושים רוכבים על סוסי אש מכונפים , טסים במרכבות להבה , אוחזים רמחי שלהבת ויורים חיצי להט , סובבו חיות קודש בעלות עשרים וארבעה פנים וארבע כנפיים , גופיהם מלאים עיניים וכל עין כגלגל הלבנה במילואה , הם , שהגיעו עד ההיכל השביעי שבו שכן כיסא הכבוד , ידעו לספר על תועפות אש להבה וגחלי זיו מנתזים המקיפים את הכיסא שעליו ישב האל . הכיסא עצמו היה...
אל הספר