עם השנים הצטמצמה הנוכחות האלוהית הישירה בחיי העם . אלוהים הורגש פחות , נראה פחות . נראו רק דוברים שנקראו נביאים ודיברו בשמו , והם עצמם התחילו לתאר אותו כאל מסתתר . גם הציפייה לליווי צמוד ולהתערבות מהירה לטובת העם הלכה ונדחקה על ידי ציפייה מסוג אחר : ציפייה לגאולה ולישועה בסוף ההיסטוריה , באחרית הימים . פה ושם עוד הופיע אלוהים , במקרים בלתי צפויים לחלוטין . פעם , למשל , נכנס הכוהן הגדול ישמעאל בן אלישע אל קודש הקודשים ביום הכיפורים , ובמקום למצוא את שני הכרובים , זכר ונקבה , עומדים על הארון ומתנים אהבים כמדי שנה , מצא שם את אלוהים עצמו , שאותו כינה אכתריאל יה ה' צבאות , יושב על כיסא רם ונישא . לכאורה לא צריך הדבר להפליא , שהרי עוד על הר סיני אמר אלוהים למשה שידבר אליו מבין הכרובים שעל ארון הברית . אבל מאז עברו שנים רבות ואלוהים כבר מזמן לא נהג להופיע בטבעיות כזו מעל ארון הקודש . והנה היה שם , מול פניו של ישמעאל בן אלישע , ואף פנה אל הכוהן הגדול וביקש שיברך אותו . ישמעאל בן אלישע אכן בירך אותו שתגבר מידת הרחמים שלו על מידת הדין והכעס , ושישפוט את בניו לפנים משורת הדין . בתגובה נענע לו אל...
אל הספר