מאיר הלפנד השתייך לקבוצת "אייניקייט" בז'מרינקה . כאשר נסתיימה מלחמת העולם השנייה , התארגנה הקבוצה מתוך ההכרה , כי אין הטמיעה פתרון הולם בשבילם . הם הסתפקו בתעמולה ציונית ולא דרשו מחבריה הגשמה . הם הפיצו עלונים , שבהם הציגו את ארץ ישראל כפתרון היחיד לשאלת היהודים . אולם הם עצמם נשארו ללמוד ברוסיה , ולאחר סיום בית הספר התיכון התפזרו איש לדרכו . בשנת 1947 הפסיקה הקבוצה את פעילותה , אך בינתיים צברו השלטונות הסובייטיים חומר נגד הקבוצה וב , 1948 כשהחלו לאסור אנשים בעלי אידיאולוגיה ציונית , הייתה קבוצת "אייניקייט" מהראשונים למאסר . פרייגרזון פגש שבעה מחברי הקבוצה שנאסרו במחנה קרגנדה ובמחנה וורקוטה , ותיאר אותם ביומנו בהרחבה . האנשים שהזכיר הם : אליק חודורקובסקי , אליהו משפטמן , סאשה סוכר , מישה ספיבק , מאיר הלפנד , וולודיה קרצמן וטטיאנה ( לימים רעייתו של וולודיה . ( פרייגרזון נפגש עם מאיר הלפנד במחסגר התשיעי בוורקוטה ולימד אותו עברית . ביומנו התפעל פרייגרזון משקידתו המופלאה של מאיר ידידו וכתב עליו ביום : 22 . 5 . 1957 "מוח חריף ושקידה מצוינת מסוגלים להפוך הרים , ומאיר אמנם הפכם . סוף סוף הת...
אל הספר