פרק י': וורקוטה

כ"א ט' נ"ז . [ 21 . 9 . 1957 ] באינטה נתנו לי לבדים מאוד גרועים ושלחוני לוורקוטה . הועברתי לשם בקרון סטוליפין . הקרון היה ריקני הפעם , בתאי , חוץ ממני היה רק אסיר אחד - מן הגנבים . הוא לטש את עיניו לחפציי , אך בתנאי התא עם צבא הליווי בפרוזדור לא הייתה לו נוחיות לגזלה . השתדלתי לקשור איתו קשרי ידידות , כיבדתי אותו בחמאה מטוגנת , אך בחור זה היה קודר ושתקן . הנסיעה ארכה לילה אחד , ובבוקר ( הלילה והבוקר היו אז היינו הך ) באנו לוורקוטה . בבית הנתיבות חיכינו עד אור הבוקר ( האור נמשך אז שתיים שלוש שעות ביממה ) והועברנו - מספר אסירים מצומצם - למחסגר המעבר . הדרך הייתה ארוכה , ירדנו מורדות , עלינו על , שלג וכפור כיסו את הדרך , החפצים לא היו קלים ( היו לי ספרים אחדים , ( ולפעמים פיגרתי . האסירים האחדים שהיו בקבוצתנו היו צעירים בהרבה ממני , היה קר , והם מיהרו ללכת . המעבר מבית הנתיבות למחסגר השישים ושניים ( מחסגר המעבח בוורקוטה היה קשה לי . והנה הגענו למחסגר ( השישי בחיי המאסר שלי . ( לאחר בדיקה בחפצים הכניסונו לצריף ה י"ח . אולם קודם שהכניסונו הציעו לנו בשפה רפה להשאיר את החפצים בתא השמירה . עשי...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

ספרית פועלים

אוניברסיטת תל אביב. המרכז לחקר הספרות והתרבות העברית על-שם לאורה שוורץ-קיפ