ד' ט' ב"ז . [ 4 . 9 . 1957 ] במשך החודשיים שהייתי בבית החולים היו החולים מחלימים , מגורשים מגן העדן , ואחרים היו באים במקומם . אולם חליפין אלה לא התרחשו בקצב מהיר . בסוף שהייתי בבית החולים החליפו לנו את הרופא . במקום הגרוזי באה רופאה אסירה כבת ארבעים וכמה , קטנטנה ורצינית . כף ידה הייתה קרירה ופעוטה , קמטים עמדו במצחה ; אישה זו לא חוננה ביופי נשי . האסירים כיבדוה . רוב אסירי המחסגר עונים בחיוב על שאלת הרופא אם כואב משהו , כולם אוהבים להתלונן על מחלות שונות ויש גם עושים , "מסטירקות" כלומר דוויים מלאכותיים . הצורך לשכנע את הרופא שהינך חולה נובע מזה , שאם הרופא יאמין בזה הינך משוחרר מעבודה , ואם אתה נמצא בבית החולים - זה מאפשר להאריך את ה"חיים . "בגן עדן איני יודע משום מה - או משום שהייתה אישה , או בשל בקיאותה ומומחיותה הרפואית , אך חולים רבים מבעלי המצפון התחילו לומר לה את האמת . גם אני , לדאבוני , הייתי עונה לה , כי הרגשתי השתפרה . תוצאת הדבר - הכניסו אותי ברשימה של המועברים לאביז ; חוץ מזה , כתבו בכרטיסי הרפואי דברים שהאסיר משתדל להימנע מהם ונתנו לי סוג שני של בריאות . היריעה אודות ה"א...
אל הספר