שלוש תחנות באסלאמיזם האלג'יראי: מהסלפיה לאל־קאעדה דרך 'חזית ההצלה האסלאמית'

פסח שנער דניאל לב נושא מאמר זה הוא התמורות בתנועה האסלאמיסטית האלג'יראית , מהסלפיה של שנות העשרים במאה שעברה עד לימינו . מחד גיסא ניתן לראות בהתפשטות האסלאם הפונדמטליסטי תופעה ייחודית , אך מאידך גיסא זהו נדבך נוסף בתהליכי הגלובליזציה . עם הצטרפותה של 'הקבוצה הסלפית להטפה וללחימה' , Groupe salafiste pour la predication et le combat ) ובקיצור ( GSPC לארגון אל קאעךה , השלים האגף הרדיקלי של האסלאמיסטים האלג'יראים את המעבר ממסורת רעיונית מקומית אל תנועה עולמית המאגדת קבוצות רדיקליות סביב העולם , קבוצות ההולכות ומיךמות זו לזו , במקביל לתהליך ההקצנה של עמדותיהן . זרעי הנטייה הגלובלית , האנטי מקומית והרדיקלית נזרעו למעשה כבר עם תחילתה של תנועת הסלפיה באלג'יריה . התנועה ינקה נטייה זו משני מקורות עיקריים - הסלפיה המצרית והוהאב ^ ה הסעודית . הסלפיה והווהאביה תקפו את כל צורות המיזוג בין האסלאם ה'טהור' של הדורות הראשונים לבין מסורות ומנהגים מקומיים ששורשיהם קדם אסלאמיים . בצפון אפריקה בא הדבר לידי ביטוי במלחמת חרמה במךבוטיזם , שהוא גרסה של צופיות עממית ( אם כי המרבוטיזם נחלש גם בעקבות שיתוף הפעולה ...  אל הספר