על הראייה המיסטית וההגנה מחטא בכתבי אל־קשירי

אליהו שטרן הקדמה מעמדו של נביא כקובע מערכת דתית נורמטיבית נסמך במסורת המוסלמית במידה רבה על היותו צינור , שדרכו האל מנחיל דעת למאמינים . מלבד ספר קודש שהאל מוריד אל שליח מייסד דת , הנביאים שואבים דעת ממקורות מגוונים , ובהם השראה , התגלות מלאכים וחלומות אמת . הנביאים גם מוגנים מפני טעות וחטא , ובכך מובטח שהדעת הנמסרת להם חפה מכל טעות , וכי הנהגותיהם בחייהם הן מופת לחיקוי . כך משמשים הקוראן והחדית' יסודות למערכת הנורמטיבית הבנויה על טקסט אלוהי ועל מערכת הנהגות והנחיות הנלמדת מחיי הנביא . הנביאים אינם היחידים המשיגים דעת שמימית ואשר הנהגותיהם נטולות חטא . בתולדות האסלאם יוחסו יכולות אלה גם לאנשים אחרים , בעיקר מקרב הצופים , ומביניהם קמו מנהיגים חברתיים , שהיה בכוחם לאיים על סמכותה של מערכת הנורמות ההלכתית , מתוך טענה שזכו להשגתה של דעת אמת באופן ישיר ממקורה האלוהי . דוגמה מובהקת לדמות שכזו עולה ממחקריו של פרופ' אהרון ליש על מחמד אחמד בן עבךאללה ( מת בשנת , ( 1885 שנודע בכינויו מוחמד המהךי ופעל בסודאן . המהךי עקף בפסיקותיו את דרכי הפסיקה המסורתיות תוך שטען כי זכה להשראה שמימית ( אלהאם , ( ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד