תימא.

— נווה מדבר בצפון ערב , כ 400 ק"מ דרומית מזרחית מאילת ; המקום נקרא גם היום תימא . א . המקום ותולדותיו . — נווה המדבר של תימא משמש תחנה עיקרית בצפונה של הדרך המוליכה מדרום ערב אל ארצות הסהרון הפורה . בתימא מתפצלת דרך זו לסעיף אחד אל המוליך דו ^ ה ( ע"ע ; דומת אל ג'נדל , ג'וף ) ומשם אל ארץ בבל , ולסעיף שני ההולך אל תביך או 3 איר ומשם אל ארצות ים התיכון . בדרכים אלו הובילו בשיירות את סחורות ערב היקרות , בשמים , זהב ואבן יקרה . שיירות אלו מכונות : ארחות תימא והליכות שבא ( איוב ו , יט , ( על שם מוצאן או על שם תחנות המפתח לאורך נתיבן . כ 100 ק"מ דרומית מערבית מתימא יושבת דק ( ע"ע ; אל ץלא ) ומשמשת תחנה חשובה על ציר חילופי המחבר את עם דרום ערב ארצות ים הת ^ ( אבל אינו מוביל לבבל , ( והשווה הביטוי : ארחות דדנים , הבא בסמוך אל : יושבי ארץ תימא ( יש' כא , יג יד . ( שני הנתיבים מתפצלים ב ^ ת'רב = ) מדינה ) לתימא מזה ולדדן מזה . בתקופות מסוימות התחרו תימא ודק על שיירות המסחר ; עדות ליריבות ומלחמה ביניהם באה בכתובות ג'בל ן נןם' ? ( עיין לקמן . ( חורבות תימא , המכוסות חול ומוקפות חומה שאורכה קילו...  אל הספר
מוסד ביאליק