1. שפן.

— הוזכר ברשימת החיות הטמאות ( וי' יא , ה ; דב' יד , ז ;( ועוד בתה' קד , יח ; מש' ל , כו . במחקר מקובל זיהויו של השפן עם , Procavia capensis הוא שפן הסלעים במינוח העברי המדעי , ועיין לקמן . הזיהוי מסתמך על שמה של חיה זו בערבית של ארץ ישראל שהוא ת'פן ; וכן על תרגומו של רס"ג : אל ובר . השבעים תרגמו — tcoipoypuMioi ; אך אין לדעת למה התכוונו , כיוון שהמלה אינה מצויה מחוץ לתרגום השבעים . ת"א ות"י מוסרים : טפזא ( טווזא , ( מלה שנגזרה משורש טפ"ז שמשמעו לקפוץ . V בוי' , choirogryllus : 'ודב שהוא העתקה מן השבעים ; , herina : 'בתה lepusculus : 'במש ושניהם מכוונים למיני ארנבים ( ואכן נשתרש בעברית המדוברת הזיהוי המוטעה של השפן עם הארנבת ; וע"ע . ( שפן הסלעים הוא יונק מסדרת השפנאים . אורכו 50 ס"מ בקירוב , צבעו חום אפור , אזניו קטנות , ואין לו זנב . כפותיו החשופות והכריות שבהן מאפשרות לו לטפס בסלעים זקופים שבנקיקיהם הוא שם משכנו ( השווה תה' קהיח ; מש' לו , כו . ( שפני הסלעים ניזונים מן הצומח והם רועים בשעות הבוקר המוקדמות ולעת ערב . תנועות הלעיסה שלהם דומות להעלאת גירה ומכאן תיאורו של השפן כמעלה גירה...  אל הספר
מוסד ביאליק