— מונח תלמודי לשפחה במעמד שהגדרתו רופפת ( עיין להלן , ( בוי' יט , כ נאמר : ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והיא שפחה נחרפת לאיש וה ? ךה לא נפלתה או חופשה לא נתן לה ביקורת תהיה לא יומתו כי לא חפשה . בהמשך נאמר שעל האיש להביא קרבן אשם ( פס' כא כב . ( דין זה קשה בייחוד מצד שני מונחים שלא נתבררו דיים : נחרפת וביקורת ( ע"ע . ( כבר חז"ל נתקשו בפירוש הדין ונחלקו בו . לדעת הכל הכתוב מדבר בשפחה כנענית מאורסה , אלא שנחלקו במעמדה , אם היא שפחה ודאית ( כר' ב , ה ) או בת חורין למחצה , ונחלקו גם בשאלה למי היתה מאורסה , לעבד עברי או לבן חורין ( ויש מחלוקת במקורות על ייחוס הדעות השונות לחכמים שונים . ( הלשון נחרפת מתפרש יפה לפי לשונות של קידושין הבאים בתלמוד ( קיד' ו , ע"א , ( ושם עדות שביהודה נהגו לקרוא לארוסה חרופה . וכבר לוי במילונו הציע לקשור חרופה בארמית חריפותא , היינו תקופת הנעורים , והשווה rp 1 ? 2 = harpu 0 ( באכדית . (
אל הספר