שמעיה, שמעיהו.

— ( א ) הנביא שניבא בימי רחבעם . לפי מל"א יב , כב כד = דה"ב יא , ב ד , כשביקש רחבעם להלחם בשבטי הצפון שפרשו מממלכתו קם שמעיה איש האלהים והניאו מן המלחמה . בשנית נזכר שמעיה בקשר אל מסע שישק , כששרי יהודה נאספו אל ירושלים מפני שישק . שמעיה תבע מהם לשוב אל , 'ה דבריו נתקבלו , המלך והשרים חזרו בתשובה , וירושלים ניצלה מידי שישק ( דה"ב יב , ה ח . ( נבואות אלו נלקחו אולי ממקור נבואי , שמחבר דה"י קוראו : דברי שמעיה הנביא ( דה"ב יב , טו . ( ועיין כרך א , טור ; 716 וע"ע רחבעם ; שישק . — ( ב ) מאבות אבותיו של זיזא ( ע"ע ; דה"א ד , לז — . ( ( ג ) בן יואל , מאבות אבותיו של בארה ( ע"ע ; דה"א ה , ד — . ( ( ד ) איש לוי , השר לבני אליצפן בשעת העלאת ארון ה' לירושלים בימי דויד ( דה"א טו , ח , ( מראשי האבות ללויים ( שם שם , יא — . ( ( ה ) בן נתנאל הסופר מן הלוי ( דה"א כהו , ( שרשם את הגורלות לכ"ד משמרות הנהנים בימי דויד . — ( ו ) איש לוי , בכורו של עובד אדום ( ע"ע ; דה"א כו , ד , ( אביהם של בנים גיבורי חיל ( שם שם , ו ז — . ( ( ז ) איש לוי , מן המלמדים לעם בימי יהושפט ( דה"ב יז , ח — . ( ( ח ) לוי מבני יד...  אל הספר
מוסד ביאליק