מיכל צלרמאיר במהלך המאה ה 20 היה תרוום החינוך שקוע בוויכוח , האם ההוראה צריכה להתמקד בהנחלת תכנים ומיומנויות , או שמא עליה להתמקד בלומדים ובתהליך ההתפתחות שלהם . ויגוצק 1 הציע דרך לעקוף ויכוח זה ולהעביר את מוקד ההתעניינות של החינוכאים אל השיח המתקיים בין לומדים לבין מלמדים , או מה שהוא קרא סווח ההתפתחות הקרובה . אנו למדים מאוסף המאמרים של ויגוצקי המאוגדים בספר זה , כי הלמידה , על פי ויגוצקי , היא תהל'ך המתקיים במרחב הביךאישי שבין הלומדים לבין אחרים משמעותיים , בתחום שבו הלומדים מבקשים לפתח יכולות וידע . המלמדים , שמזהים צורך זה , יוצרים עבור הלומדים טווח התפתחות קרובה , שבו הם עוזרים להם לפעול באופן מתקדם יותר מאשר זה שבו הם פועלים בעצמם . ויגוצקי הדגיש , כי בניגוד לתפישה של פיאז'ה , הלמידה קודמת להתפתחות ומאפשרת את ההתפתחות . התפתחות היא המצב שבו הלומד מסוגל לפעול ללא עזרה לביצוע המשימה . ויגוצקי לא הרחיב את המושג "טווח ההתפתחות הקרובה" מעבר לרעיון בסיסי זה . עד כמה שידוע לנו , הוא לא אסף נתונים אמפיריים שיוכלו להאיר את עינינו לגבי מה שקורה בעצם באותה מערכת יחסים שיתופית בין לומדים ל...
אל הספר