לא ניתן לפתור את הבעיות אשר עולות כשעושים ניתוח פסיכולוגי של ההוראה , ואפילו לא לנסחן , ללא דיון בקשר שבין למידה להתפתחות אצל ילדים בגיל בית הספר . אלא שנושא זה הוא הפחות נהיר מכל נושאי היסוד המאפשרים את יישומה של התיאוריה ההתפתחותית לתהליכים החינוכיים , אולם העדר בהירות תיאורטית אין פירושו שהנושא יורד מסדר היום המחקרי . שום מחקר אינו יכול להתחמק מבעיה זו , שהיא בעיה תיאורטית מרכזית . הקשר שבין למידה להתפתחות נותר עמום מבחינה מתודולוגית , מפני שמחקרים קונקרטיים נשענו על הנחות מעורפלות מבחינה תיאורטית , שלא עמדו בפני ביקורת , ולעתים גם הייתה בהם סתירה פנימית . יתר על כן , הם העלו פתרונות מוזרים לבעיית אותו קשר בסיסי . התוצאה הייתה , כמובן , הרבה טעויות . עקרונית , ניתן לצמצם את כל התפישות העכשוויות לגבי הקשר בין התפתחות ללמידה אצל ילדים ולהעמיק על שלוש עמדות תיאורטיות עיקריות : העמדה התיאורסית הראשונה מתרכזת בהנחה , שתהליכי . 1 בגירסה המקורית ברוסית שם הפרק הוא "בעיית הלמידה וההתפתחות השכלית בגיל בית . "הספר
אל הספר