הזיקה הקיימת בין שימוש בכלים לבין דיבור משפיעה על מספר תיפקודים פסיכולוגיים , ובעיקר על התפישה , על פעולות חושיות תנועתיות ועל הקשב , כאשר כל אחד מהם הוא חלק ממערכת דינמית של התנהגות . מחקר ניסויי מצביע על כך , שהקשרים והיחסים בין התיפקודים הללו בנויים ממערכות אשר משתנות באופן קיצוני במהלך התפתחותו של הילד , ממש כשם שמשתנים התיפקודים האישיים עצמם . בהמשך אדון בכל תיפקוד לפי הסדר , וגם אבחן כיצד הדיבור מביא לשינויים איכותיים בצורתו של התיפקוד ובקשר שלו לתיפקודים אחרים . עבודתו של קוהלר ( Kohler ) הדגישה את חשיבותו של מבנה שדה הראייה לארגון התנהגותו המעשית של הקוף . כל התהליך של פתרון הבעיות נקבע , ביסודו , על ידי התפישה . מבחינה זאת , לקוהלר הייתה סיבה מוצקה להאמין , שהחיות מוגבלות לשדה החושי יותר מאשר האדם הבוגר . הן אינן מסוגלות לשנות את השדה החושי שלהן באמצעות מאמץ רצוני . אכן , ייתכן שיהיה זה מועיל לראות בכך חוק כללי , לפיו כל צורות התפישה הטבעיות תלויות במבנה של השדה החושי . למרות זאת , התפישה של הילד , בשל היותו אנושי , אינה מתפתחת כהמשך ישיר או כדגם משוכלל יותר של צורות התפישה הח...
אל הספר