ה"אינטרוספקטיביזם" היה זרם בשירת יידיש בניו יורק , שנוסד ב , 1919 ועקרונותיו מזכירים בהרבה את הפואטיקה של השירה העברית בדור זך ועמיחי . ממרחק של מאה שנות תאוריה וביקורת ספרותית , עלולה החשיבה התאורטית של משוררי יידיש צעירים בניו יורק סביב 1920 להיראות נאיבית במקצת . עם זאת היו השקפותיהם על אמנות השירה בשלות ומורכבות מאלה שנוסחו במניפסטים המוקדמים של האימאז'יזם האנגלו אמריקני . משוררים הכותבים תאוריה במניפסטים , במאמרים פרוגרמטיים או ברצנזיות ביקורתיות , משתמשים בשפה השונה מזו הנהוגה בכתיבה תאורטית אקדמית והממלאה פונקציות שונות . אין לשפוט את כתיבתם התאורטית על פי קני המידה המשמשים להערכת מאמר מדעי , אלא יותר כביטוי ישיר של אידיאולוגיה אמנותית פנימית ופולמוס בין זרמים בהקשר תרבותי מסוים . האינטרוספקטיביסטים קלטו תפישות אמנותיות שפותחו בתנועות המודרניסטיות בנות הזמן . בטיעוניהם ניתן למצוא עקבות של פוטוריזם איטלקי ורוסי , אקספרסיוניזם גרמני ויידי , אימז'יזם ווורטיציזם אנגליים , וכן רעיונות משל ניטשה , קרוצ'ה , פרויד ות"ס אליוט . לפעמים קשה להכריע באיזו מידה נבעו השפעות אלה ישירות מקריאת ...
אל הספר