הבעיות של אמנות השירה שונות מאוד מבעיות של סוגות אחרות . לכן , במבט מבפנים , לשירה היסטוריה נפרדת משל עצמה : פואטיקה חדשה התפתחה על רקע הפואטיקה של משוררים קודמים . אולם , מפרספקטיבה חברתית , ההיסטוריה של השירה קשורה להיסטוריה של הסוגות האחרות . בתקופות מסוימות , השירה היא הדומיננטית , בתקופות אחרות , הסיפורת היא השולטת ; ובתקופות נוספות , הספרות בכלל נסוגה לטובת הפילוסופיה או הרעיונות החברתיים . בספרות יידיש מודרנית קיים מימד נוסף : תנועה מתחלפת בין דגש על ספרות יידיש לבין דגש על ספרות עברית , בקרב אותה חברה עצמה . בהקדמתו לאנתולוגיה , Treasury of Yiddish Poetry מעיר אירווינג האו , כי " בסיפורת , ספרות יידיש הגיעה להגשמתה כמעט למן ההתחלה , "ממש ואילו " ההתפתחות של שירה ביידיש שונה מאוד . היא הגיעה לבגרותה קצת יותר מאוחר מהפרוזה . "ביידיש ואכן , זאת הייתה תחושתם של המשוררים המודרניסטיים היידיים עצמם , שלא מצאו תועלת רבה בשירת יידיש שנכתבה לפני . 1919 בו בזמן , בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים , תהה שמעון הלקין , פרופסור לספרות עברית בירושלים , על הסיבות לכך שהסיפורת העברית הטובה נו...
אל הספר