מה היו התגובות כלפי ההיסטוריה שעלו מהבנה חדשה זו ? תגובה אחת הייתה יצירת אלטרנטיבה תרבותית פנימית הן לתרבות הדתית שאבד עליה הכלח והן לתלות גמורה בספרויות אחרות בעניינים של יופי , צורות השירה , ורעיונות . הדור שצמח ברוסיה לאחר 1882 יצר וטיפח ספרות מודרנית עצמאית בעברית וביידיש , מתוך שאיפה להגיע לסטנדרטים של הכתיבה האירופית המשובחת ביותר של המאה התשע עשרה . אף שהן ספרות עברית והן ספרות יידיש היו קיימות בדורות קודמים , וידעו התחלה חדשה עם תנועת ההשכלה של המאה התשע עשרה , מעמדן כספרויות אירופיות מודרניות החל להתבסס רק בסוף שנות השמונים והתשעים של המאה התשע עשרה ובמחצית הראשונה של המאה העשרים . אין להעלות על הדעת את הספרות העברית ואת ספרות יידיש כפי שאנחנו מכירים אותן כיום ללא מהפכה זאת . גם השחזור של העבר בספרויות אלה התאפשר לאחר השגת בסיס זה בהווה והשתקף דרכו . בתקופה זאת התפתח זרם חדש של ספרות "יהודית" בשפות לא יהודיות - מיוזף רוט , פרנץ קפקא , ברונו שולץ ואלזה לסקר שילר ועד סול בלו ופיליפ . 'רות אפשר לקרוא את היצירות של סופרים יהודים אלה משתי פרספקטיבות : כחלק מן הספרות בשפה שבה נכתבו ...
אל הספר