בת כמה יידיש?

בתקופת עליית הלאומיות באירופה , שהגיעה לשיאה במאה התשע עשרה , עלה והתפתח האידיאל של הלשון הלאומית : לשון אחת טהורה , לעם אחד , במדינה אחת . אולם למעשה לא הייתה לשון אחידה , מונוליטית , גרמנית , או אנגלית , או איטלקית או רוסית , אלא מגוון של דיאלקטים אזוריים וחברתיים , ועל גבם נוספה במאות השנים האחרונות שפה ספרותית תקנית , שקודמה על ידי ביורוקרטיה פוליטית , תיאטרון וספרות , ואוחדה עוד יותר על ידי כלי התקשורת ההמוניים . השפות אשר התגבשו בלשונות נפרדות ( למשל : הולנדית מול הגרמנית ; אוקראינית וביילורוסית מול הרוסית , וכדומה ) שיקפו לרוב נסיבות גיאופוליטיות , דתיות או היסטוריות , יותר מאשר מרחק לשוני של ממש . קשה לדעת באיזו מידה הייתה יידיש , במאות השנים הראשונות שלה , רחוקה מן ה"גרמנית" יותר מדיאלקטים אחרים . התפיסה של טוהר הלשון או בידולה לא הייתה קיימת . עצם השם "יידיש" הופיע מאוחר יותר . השם הקודם , "ט ? יטש" ( שפירושו : גרמנית ) או "יידיש ט ? יטש" ( גרמנית יהודית , ( שיקף את תפקידה הדו לשוני של השפה : "פארטייטשך , כלומר להעביר טקסט עברי , "טףטש"ל פירושו , "לתרגם" , "להסביר" וזו משמעות...  אל הספר
כרמל

בנימין הרשב