אחד הממשיכים הבולטים של דוד פרלוב במסורת האוטוביוגרפיה הדוקומנטארית הישראלית הוא עמית גורן . סרטו של גורן מ , 1992 שנת 66 הייתה טובה לתיירות , עוסק בשחזור הסיפור האישי של גורן ובמרכזו סיפור ההגירה של משפחתו לארצות הברית כשהיה בן , 9 והבחירה שלו כבוגר לשוב ולחיות בישראל . הסרט כולל ראיונות עם בני המשפחה , סיורים בבתים של בני משפחת גורן היום ובתים שגרו בהם בעבר , סיורים בערים המעניקות תחושת השתייכות , ראיונות עם בני משפחה וצילומי הוויה משפחתית . בדומה לפרלוב , גם גורן מבקש לתעד תקופה , אלא שהוא שואל שאלה ספציפית והיא : מה קורה למשפחתו בעקבות הגירה רב דורית . כחלק מן התשובה מנסה גורן להסביר מדוע שהוא מאיץ את הקרנת הסרט , מתרכז במקור האור של הצילום - שמש , פנס וכד' ומתייחס מאוד לתנועה , כלומר עוסק במרכיבים בסיסיים של הקולנוע . הוא עצמו בניגוד להוריו ואחיו בחר לחיות בישראל . גורן משתמש בתחבולה הנרטיבית של האוטוביוגרפיה הקולנועית בדרך אחרת מפרלוב : סרטו בנוי סביב נושא , והרצף כפוף למחקר של הנושא . כפרלוב , גורן מגלה מיד בתחילת הסרט את האפרטוס הקולנועי כשהוא חושף בפני הצופים שהוא מספר מתוך ח...
אל הספר