( 1856-1810 ) ... מאז אתמול בבוקר רשמתי עשרים ושבעה עמודים של מוסיקה , שעל אודותיה אוכל לומר לך רק זאת , כי תוך כדי עשייתה צחקתי ובכיתי מרוב שמחה . ההתרוננות הזאת כמעט מכלה אותי עכשיו , יכולתי לטבוע בתוכה ולחדול ! הו קלארה , איזה אושר הוא לכתוב לשם זמרה - זמן רב מדי התנזרתי ממנו ... דומני שעלה בידי לעשות דברים חדשים בתכלית ... מתוך כמאתיים וששים שיריו של שומן , למעלה מחציים - בהם כל השירים הכלולים במבחר שלפנינו - הם יבול הברכה של שנה יחידה , השנה 840 ו , שבה עמד בן השלושים לפני התגשמותה של הגדולה במשאלות חייו : נישואיו לקלארה ויק . אין את יכולה לתאר לך , כמה כל זה בא לי בקלות . על פי רוב אני כותב את הדברים תוך כדי עמידה או הליכה , בלי עזרת הפסנתר ... השפע הזה יש בו משהו אימתני . הה , איני יכול אחרת : הייתי רוצה לשיר עצמי למוות כמו הזמיר ... שומן חוזר אל הליד - אחרי הרפתקת נעורים קצרה של בן השבע עשרה - והוא מצויד במיטב הכלים הדרושים לו למשימתו : הבנה מיד ראשונה של אמנות הפיוט אם" ) אני משורר - כי להיעשות למשורר אי אפשר - זאת יחליטו הדורות הבאים ;( " ! הזדהות נפעמת עם תחושת החיים הרומנטי...
אל הספר