יוצא מן הכלל מטאפורי והכלל המסונימי בקומדיה של חנוך לוין ליואב אריאל כל הישבנים הלשוניים והגופניים בקומדיות הלויניות הם ישבנים מטונימיים ל"אובייקט , "האבוד לאישה . המפתח להבנת מושג " האובייקט האבוד" אצל לוין מצוי בסיפור "שירת : "הסירנות "נדמה שרוצה אתה לראות דמות גוהרת עליך לנצח , מכסה אותך , ובתנוחת גהירה זו היא קופאת לעד ואינה סרה מעליך לעולם , כשם שאתה שוכב פרקדן ובוהה לתקרה ואינך מבריא לעולם . אך זו הבעיה : אפילו אמך לא גהרה 1 עליך לנצח . כיסתה אותך בילדותך והלכה . "לישון מן הבחינה הזאת , הישבן של שפרכצי נזשיץ יוצא מן הכלל . כאן הישבן הוא מטאפורי , כלומר אין הוא ניצב כחלק משלם , אלא בשביל משהו אחר : רכושו של אביה . בהמשך אנסה לדלות מן ההבדל הזה קצת יותר . מכל מקום , הצעה של ראיית הכלל והצבעה על יוצא מן הכלל ביחס ליצירה מגוונת , נראית לי שערורייה אלימה לא קטנה , ואני מבקש לצמצם ולראות במחזותיו המוקדמים של לוין מכלול רחב ובו אלמנטים שונים . חלק מהאלמנטים הללו יזכו לפיתוח , בדיאלוג עם שחקנים , תנאי ייצור בתיאטרון , הצלחה של ניסויים וכישלון של אחרים . חלקם יינטשו למשך זמן רב , חלקם יתפ...
אל הספר