נורית יערי ושמעון לוי / האיש עם המיתוס באמצע, לוין והדרמה היוונית

בהנחה שכלל יצירתו הדרמטית של לוין משקפת את הביוגרפיה המנטאלית שלו יותר מאשר פרט זה או אחר בחייו , ניווכח שקבוצת יצירותיו הדרמטיות הראשונה , כלומר הסאטירות הפוליטיות כגון את ואני והמלחמה הבאה ומלכת אמבסיה , הן בגדר מרד של אדם צעיר , התרסה וביקורת חריפה מאין כמותה על החברה הישראלית . כביכול מובעת בסאטירות פוליטיות אלה העמדה "אני מול החברה . "וערכיה קבוצת המחזות השנייה היא מחזות השכונה והמשפחה , כגון יעקב 1 ול"דנסל , נעורי ורד'לה ואותי מזוודות , בהם מתמודד המחזאי - האומנם שוב בתואם כלשהו עם גילו ומצבו האישי - עם חומרים ותימות הלקוחים , לכאורה לפחות , מהסביבה הקרובה . קומדיות מצחיקות וחמצמצות אלו מהוות , בין השאר , מחקר דרמטי בטבעם של יחסי אנוש . "אני , משפחתי , קרוביי ומכריי , ברחוב , . "בשכונה הקבוצה המובחנת השלישית , לרוב מבחינה תימאטית , לעיתים מבחינה מבנית , ובדרך כלל מבחינת השימוש במקורות , היא קבוצת המחזות המיתולוגיים . לוין הבוגר יותר , נראה כאן כמי שמסיט את מוקד הדיון אל עבר ההתמודדות עם ערכים כלל אנושיים , עם שאלת קיומו של האל , עם ודאותו הבלתי נמנעת של המוות , ואולי אף עם הסיכוי...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד