לאחר שחשפתי את ההעדפה שלי והצגתי בקווים כלליים את ההשקפה המצויה בבסיס הביקורת שלי ואת המחלוקת בין הגישה הקמעונית ובין ההיסטוריציזם והאוטופיזם , אמשיך עתה ואפנה אל משימתי העיקרית , בדיקתן של הדוקטרינות ההיסטוריציסטיות . אפתח בביקורת קצרה על ההוליזם , שכן התברר זה עתה כי מדובר באחת העמדות המכריעות של התיאוריה שתותקף . השימוש במילה " מכלול “ בספרות ההוליסטית העכשווית אפוף דו-משמעות יסודית . המילה מציינת ( א ) מכלול שלם * של כל התכונות או ההיבטים של דבר , ובמיוחד כל היחסים המתקיימים בין כל מרכיביו או היבטיו החיוניים , ואת ( ב ) התכונות המיוחדות הייחודיות של הדבר , או ההיבטים המיוחדים שלו , שהודות להם הוא נתפס כמבנה מאורגן ולא כ"ערימה . "סתם מכלולים במובן ( ב ) נעשו מושאים למחקר מדעי , במיוחד של האסכולה בפסיכולוגיה הנקראת גשטאלט ; ובאמת אין שום סיבה שלא לחקור היבטים כגון סדירויות של מבנה ( לדוגמה , סימטריה ) שאפשר למצוא בדברים מסוימים כגון אורגניזמים , שדות חשמליים או מכונות . על דברים בעלי מבנה כזה אפשר לומר שהם , כפי שתיאוריית הגשטאלט מנסחת זאת , יותר מאשר צבירים – " השלם גדול מסכום . "חל...
אל הספר