אף שנושאו של מחקר זה הוא ההיסטוריציזם , דוקטרינה מתודולוגית שאני חולק עליה , ולא שיטות מחקר שלדעתי נחלו הצלחה , ואני ממליץ על המשך פיתוחן במודע ובמכוון , יהא בזה מן המועיל לדון בקצרה , קודם כל , בשיטות מחקר מצליחות אלו . כך אחשוף לפני הקורא את העדפתי הפרטית , ואבהיר את ההשקפה העומדת בבסיס הביקורת שלי . למען הנוחות אקרא לשיטות אלו בשם טכנולוגיה קמעונית * . המונח " טכנולוגיה חברתית “ ( ואף יותר ממנו המונח " הנדסה חברתית “ שיוצג בסעיף הבא ) עלול לעורר חשד ודחייה אצל אלה שהוא מזכיר להם את ה"שרטוטים החברתיים" של המתכננים הקולקטיביסטיים ואולי אף של הטכנוקרטים . אני מודע לסכנה זו ולכן הוספתי את המילה , "קמעונית" הן כדי לנטרל את האסוציאציות הלא-רצויות הן כדי לבטא את אמונתי בכך ששילובה של " פחחות קמעונית “ ( כפי שזו נקראת לעתים ) עם ניתוח ביקורתי הוא הדרך העיקרית להגיע לתוצאות מעשיות במדעי החברה כמו במדעי הטבע . מדעי החברה התפתחו לא-מעט באמצעות ביקורת על הצעות לשיפורים חברתיים או , ליתר דיוק , באמצעות ניסיונות לבדוק האם פעולה כלכלית או פוליטית מסוימת אכן תביא לתוצאה המשוערת או הרצויה . גישה זו ...
אל הספר