התמקדנו עד עתה בהיבטים אופיינים אחדים של החיים החברתיים כגון חידוש , מורכבות , אורגניות , הוליזם , ואופן חלוקת ההיסטוריה שלהם לתקופות ; היבטים שלטענת ההיסטוריציזם עושים את שיטותיה האופייניות של הפיזיקה בלתי ישימות במדעי החברה . גישה ששיטתה היסטורית יותר נחשבת אפוא הכרחית למחקרים חברתיים . הרעיון שאנו חייבים לנסות להבין באופן אינטואיטיבי את ההיסטוריה של קבוצות חברתיות שונות הריהו חלק מן העמדה האנטי-נטורליסטית של ההיסטוריציזם , והשקפה זו מפותחת לעתים לדוקטרינה מתודולוגית המיוחסת להיסטוריציזם אם כי לא תמיד משולבת עמו . זוהי הדוקטרינה הקובעת ששיטה הולמת של מדעי החברה , לעומת זו של מדעי הטבע , מבוססת על הבנה אינטימית של תופעות חברתיות . בדרך כלל מודגשים בקשר לדוקטרינה זו הניגודים וההבדלים האלה : הפיזיקה מבקשת למצוא הסבר סיבתי ; הסוציולוגיה מבקשת להבין מטרה וכוונה . הפיזיקה מסבירה את האירועים הסבר מדוקדק וכמותי , ונעזרת בנוסחאות מתמטיות . הסוציולוגיה מנסה להבין התפתחויות היסטוריות במונחים שהם איכותיים יותר , למשל , מונחים של מגמות ומטרות שיש ביניהן עימות , או מונחים של " אופי לאומי “ ו “ רוח...
אל הספר