הסיפור נפתח באם שמשון , חסרת השם , המכונה על שם בעלה : אשת מנוח . היא מתבשרת על ידי מלאך ה' על לידת בן ( שר יג , , ( 5-3 בדרך דומה להתבשרותה של הגר . המספר מקדים ומציין כי אשת מנוח הנה עקרה . המלאך מספר להגר כי בן יולד לה מהריונה , ואילו אשת מנוח טרם התעברה . בשני הסיפורים הבשורה כוללת את תיאור ייעודו של הנולד . שמו של בן הגר נמסר לה על ידי המלאך וגם מדרש לשמו ( בר' טז , . ( 11 אשת מנוח היא אנונימית ומעניקה שם לבנה : "ותקרא את שמו שמשון" ( שר יג , . ( 24 אולם השם חסר מדרש שם . בבשורת הלידה מודיע המלאך לאישה כי עליה להישמר ממאכלים מסוימים ובנוסף לא יעלה מורה על ראש הנער , "כי נזיר אלוהים יהיה הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים" ( שר יג , . ( 5 בשורת הלידה מדגישה את ייחודו וחשיבותו העתידית של הנולד , לא רק כלפי משפחת מנוח אלא לכלל העם . הוא יושיע את העם מיד הפלשתים . אין תגובה מפי האם , לא על עצם התפקדותה ואף לא על ייעודו של בנה . האם מספרת לבעלה על אודות הבשורה . לאות הוקרה מזמין האב את המבשר לסעודה . המספר יוצר סיפור על גבי תבנית מוכרת של אירוח ובשורת לידה , אך יוצק בה רכ...
אל הספר