הסיפור בשמות ב , 10-1 פותח בלידת בן ומסתיים באימוץ בן . הדמות הפועלת בראשיתו של הסיפור ובסופו היא האם . בראשיתו , האם הביולוגית : "ותהר האשה ותלד בן" ( שמ' ב , ( 2 ובסיום , האם המאמצת : "ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן" ( שמ' ב , . ( 10 הסיפור פותח בנישואיו של איש לוי עם בת לוי ובזה למעשה מסתיים תפקידו של הבעל , האב , בסיפור . מכאן ואילך מופקד הסיפור בידי נשים . פס' 2 פותח : "ותהר האשה ותלד . "בן שני הפעלים הראשונים קשורים באם ומתארים את הריונה ואת לידתה . שני הפעלים הבאים אחר כך , מתארים את יחסה של האם לבנה . "ותרא אתו כי טוב הוא . "ותצפנהו האם רואה שבנה טוב , כלומר יפה . בדרך דומה מתייחס האל אל מעשי בריאתו ( בר' א , 31 , 21 , 18 , 12 , 10 וכדומה . ( האם מצפינה את בנה בגלל סכנה . ההצפנה מדגישה את המצב הפסיבי של תינוק הנזקק לעזרת האם . הצפנתו של הילוד הכרחית בשל צו פרעה : "כל הבן הילוד היארה תשליכהו" ( שמ' א , . ( 22 האם משתדלת ככל שביכולתה להחזיק בבנה . אולם כאשר איננה יכולה עוד להצפינו , היא פועלת בדרך אחרת להצילו : היא לוקחת תיבת גומא "ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם ב...
אל הספר